|
הכחול שבעיניה במבט ענוג
מתיקות על השפתיים
בנשיקה סוערת
השער הדלג בין שמי הערב
המורעלים באדום ארגמן
של הערב ההוא
והיא בין אדמה לים שוכבת
על אופק מופקר
שלא לוקח דבר
חוץ משנים של חיים
להגיע אליו
ובאפה מתנצנץ לו יהלום
על שפתיה יש עוד
את אותו המתוק
שטעמתי פעם על צברה
ענק אפל שקיבלה
מהתמימות המופקרת
היא עומדת על שפת המים
בין אפלה לתמימות
וסוגרת עיניים! |
|
|
מה יהיה בסוף
היום
לי כבר אין
מקום
לא יהיה ולא
ימות
במה חדשה
וקצת רוח שטות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.