גליה מי / פסיעה |
אל הבלתי נודע,
חושך מוחלט,
אין כיוון,
או מטרה.
מדליק נר,
הוא מייד נכבה,
הרוח,
הרוח הארורה,
יותר מדי חזקה.
מדליק פנס,
רואה צל של עצמי,
נגרר אחרי,
בכל פסיעה,
בכל תנועה.
הפנס נכבה,
נגמרת הסוללה,
שוב החושך,
נשמעת שריקה,
של הרוח הקרה,
ואני לבד,
בעולם האפלה,
מתקדם אחורה,
ללא כל מטרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|