ולוקח רבע לחם שנשאר מיום ראשון
ושוכב על פח הזבל, זה הזמן לישון
אנשי העקרונות עוברים שם, לא יתנו לו נדבות
כי הם לא נותנים לאלה, שילכו כבר לעבוד
אך ממזרח השמש עודנה כמו מאמש
מתעקשת להאיר ביופי את עיניו
מול הררי הצער היא מזכירה לנער
איך שר שירי תקווה אז בנעוריו
השעה שמונה הגיעה, כך אמר לו השעון
יום חדש בעיר הפציע, הוא מחפש בפח מזון
מרחוק רואה ילדה קטנה, לאמא היא בוכה
"כבר שלושה ימים וחצי לא הלכנו לבריכה"
אך ממזרח השמש עודנה כמו מאמש
מתעקשת להאיר ביופי את עיניו
מול הררי הצער היא מזכירה לנער
איך שר שירי תקווה אז בנעוריו
ונזכר לבד איך פעם הוא היה אוהב לחלום
עוד יהיה זמר מצליח וישיר שירי שלום
שלום חיים של זבל, כך הוא שר אל האשפה
והשמש מתעקשת לזרוח מוסיפה
אך מה שווה השמש אם לא אכלת אמש
מה שווה היא כשאזל הכח ממותניו
יש רק שנאה וצער ומת אותו הנער
לתוך הפח נזרק אחרי שמת שם מרעב
בתוך אשפה ישכב
|
