זה פשוט משהו... כל יום מגלים יותר ויותר עד כמה העולם הזה
חרא... שונאת ת'חיים!! אבל לא ת'עולם... אלא ת'אנשים בעולם
הזה... את איך שהעולם נראה עכשיו בגלל שאנשים מטומטמים
כמוכם... הרסו אותו!!
בא לי לברוח מפה... פשוט לעוף מהמצבים הדפוקים האלה... להתעופף
לי אי שם בשמיים, לבקר את אלוהים... להתעופף מענן לענן...
לחייך לציפורים... שיחזירו לי חיוך חם אוהב וכן בחזרה... ואז
כשכבר לא יהיה לי יותר כוח... לנחות לי במקום טוב... אבל טוב
באמת... בלי אנשים צבועים... בלי שקרים, בלי העמדות פנים...
בלי חיוכים מזויפים...
שאני אוהב לקום בבוקר... ושכשאני אפקח את עייני אני אראה מולי
אנשים מקסימים, שאני אוהבת באמת ואוהבים אותי בחזרה... באמת...
ומקבלים אותי כמו שאני ולא מתיימרים כל כך לשנות אותי... שאני
אלך לישון כל לילה עם הרגשה טובה בלב... בלי חרטות... בלי
ייסורי מצפון, בלי דמעות... שאני אניח את הראש על הכר... אגיד
תודה על עוד יום מדהים בחיים שלי... ואני אודה לאלוהים באמת...
ואדע להעריך את מה שיש לי... בדיוק כמו כל האנשים סביבי...
שכל דבר קשה יהפוך לקל... לרקע של חיוך... וחיבוק אוהב...
ואמונה אמיתית גם של הזולת בי וגם שלי בעצמי...
שאני אדע שברגע האמת... החברים שלי... החברים האמיתיים שלי...
פשוט יתייצבו לצידי... בלי לחשוב בראש ובראשונה על עצמם ואפילו
בלי לסיים משהו חשוב קודם... שאני רק אצטרך משהו והם יהיו
פה... אפילו בלי שטרחתי לבקש... שפשוט ידעו כשרע לי, בלי
מילים.
שאהבה וכבוד... תמיד יהיה משהו הדדי... שאתה מעניק ומקבל
בתמורה...
שיהיה לי טוב לחיות ואני לא אחשוב כל הזמן כמה נחמד היה להיות
במקום אחר... שבו אני אוהב לקום בבוקר... ואלך לישון עם תחושה
חמימה בלב, שבו יהיו לי חברים אמיתיים, והערכה לדברים...

כמו שאני חושבת ומרגישה עכשיו!!