ואולי זהו היום האחרון בחיינו
ואולי זוהי הפעם האחרונה שנראה את השקיעה, שנרגיש את הרוח על
פנינו.
אולי זהו היום האחרון שבו נוכל להגיד לאהובינו כמה שאנו אוהבים
אותם.
אולי זוהי הפעם האחרונה שנכניס אוויר לריאותינו, אולי זוהי
הפעם האחרונה שנראה את גוון הצבע בעינינו.
אולי היום זהו היום האחרון בחיינו, היום האחרון שבו נוכל לחבק
חבר קרוב ולומר לו אני אוהב אותך.

אולי היום זוהי הפעם האחרונה שנעצום את עינינו ונחלום על
עולמות רחוקים, על אנשים קרובים.
אולי היום זהו היום האחרון שבו נוכל להביט על השמיים ולומר
"אני אוהב את החיים"

אולי זהו היום האחרון שבו נוכל להתבונן בילדינו גדלים.
אולי למרות הכל, המלחמות, הדם, ההרס.
אולי למרות הכל זהו יומנו האחרון, אולי היום זהו היום לומר.
אני אוהב אותך, אני אוהבת אותך.
אולי זהו היום האחרון שנבלה עם המשפחה, האחים האחיות, ההורים.
אולי זהו היום האחרון שבו נוכל לשכב בחדר לבדנו ותהיות.
אולי היום זהו היום האחרון בחיינו לומר "אני יפה" "אני אוהב
אותי"

אם נחשוב כך, נעריך הכל.
אם נחשוב שזהו היום האחרון בחיינו בכל יום ויום, אולי רק אז
נוכל לראות את האהבה והצבעים והיופי של העולם הזה.

אולי אם זה באמת יומנו האחרון, לא הייתם רוצים לחוות בו הכל?
לא הייתם רוצים להספיק להגיד לכולם כמה שאתם אוהבים אותם.
לומר לכולם כמה שהם חשובים, כמה שלמדתם מהם.

אולי אם נחשוב שזהו באמת יומנו האחרון נוכל לראות בבהירות את
היופי, החמלה, האהבה שיש בכל אחד ואחד מאיתנו, בלי להיתפס על
מריבות קטנוניות.

תחשבו על זה, אולי זהו באמת יומנו האחרון בין החיים.
אולי נלך לישון ולא נקום עוד.
אולי היום אנו נמות.

אולי באמת היום זהו יומי האחרון אתכם.