לפני זמן מה הייתי מאוהבת... זאת הייתה אהבה טרגית,אהבה
עיוורת... כל מה שידעתי ורציתי לדעת היה שאהבתי והייתי
נאהבת...
לפני זמן מה הייתי מאוהבת, כל מה שנשאר בינינו מאז הייתה
ידידות קורסת ,ומי שבאמת ניסה להציל את הקשר, הייתי אני ולא
הוא, ולבטח זאת אני אומרת.
לפני זמן מה הייתי מאוהבת, עכשיו כל מה שיש לי בלב, זאת שנאה
וכמיהה לאהבה אחרת, בלי נפש מדממת. על מה שעכשיו עליו אני
חושבת זה על האהבה בדמיוני לאותו האלמוני שמטריף כרגע את
נפשי.
יש לו עיניים ירוקות ועמוקות, חיוך שובב, לב זהב, ידיים גדולות
שמדריכות, מראה קצת חולמני, אופי קצת ביישני ומאוד עקשני.
בחלומי על האלמוני, הוא לוקח את ידו ומעביר אותה בשערי, שפתיו
החושקות לא נמנעות מלהיצמד לשלי, ולשונו הרכה מלפפת ברוך את
שלי. טעמו כדובדבן, ריחו כה מיוחד שאין לו הגדרה ממשית, וחום
גופו הלוהט מחמם את קרירותו של גופי. כל מה שידעתי לפניו הייתה
בורות, כל מה שידעתי אחריו הייתה רק חוסר כנות.
לפני זמן מה הייתי מאוהבת, עכשיו הבנתי שלאהוב מישהו מוחשי זה
נחמד, אך אם זה נגמר זה אכזר, למרות זאת אהבה דמיונית היא אולי
לא מוחשית, אך חוסכת פצעים מדממים, ועוזרת לשכוח מהחיים
המעצבנים. |