[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מרינה גפנוביץ
/
חייב ליפול

הוא הציע לי לנסות קצת. מה יכולתי להגיד? שלא? רציתי להיות גבר
כמו כולם. אחד קול כזה, בחברה.
עישנתי את זה.
עד שלאט-לאט הרגשתי בעננים. הרגשתי גל של  תשוקה ואושר חודר
לתוך גופי וסוחף אותי.
ואז נזכרתי בה. הילדה הכי יפה והכי תמימה של השכבה.
הייתי מאוהב בה מעל הראש... ואז גם היא נכנסה לזולה. היא לא
עישנה. התחלתי להתנפל עליה בנשיקות. בהתחלה היא התנגדה ואז כבר
וויתרה. אני לא יודע כמה זמן התמזמזנו שם אני רק יודע, שזה היה
משהו שאני לא יישכח בחיים.
ואז היא עזבה. היא הלכה בלי להגיד שום דבר. ואני נשארתי כמו
איזה מפגר יושב שם. חזרתי הביתה, הייתי כל כך מדוכא. נשכבתי על
המיטה, ואז חשבתי עליה. אם היא התמזמזה עם מסטול כמוני אז היא
לא תמימה. היא סתם בת זונה. מה איכפת לי ממנה? אני יכול
להתמזמז עם כל בחורה שבאה. באה אחת בת זונה, תבוא אחת אחרת
זונה. ככה דודי היה אומר. אבל הוא סתם דפוק, הוא היה מזריק
הירואין בכמויות ואז מצאו אותו שוכב באיזה מועדון מפרכס.
אידיוט.
אחרי בערך 10 דקות שנדמו כמו 10 שנים מישהו צילצל בדלת.
לא היה לי כוח לזוז, ורציתי שההורים שלי יפתחו, אבל אז נזכרתי
שהם נסעו לחודש ללונדון. עבר כבר שבוע ,
והם לא יתקשרו אפילו פעם אחת! הורים מזדיינים... כל כך לא
איכפת להם ממני...
הייתי בהרגשה כל כך חרא... קמתי ולקחתי את האלבום תמונות עם
התמונות של ההורים שלי, וקרעתי כל אחת מהתמונות. לא השארתי
תמונה אחת שלמה.
הרגשתי שאין לי כלום, שכל מה שיש לי זה את עצמי, וגם זה בקושי.
כי עוד שניה, הייתי מתמוטט...
הייתי חייב עוד מהחומר הזה, שאני חייב לציין שלא ידעתי בדיוק
מה זה רק ידעתי שזה עושה טוב.
התקשרתי לעומר המסטול, האידיוט הזה... שאלתי אם הוא יכול לבוא
אליי והוא רק אמר ניפגש בזולה.
יצאתי מהבית ושוב חזרתי לזולה.
הכל שם היה מסריח. כאילו איזה כבשה חירבנה שם.
ואז עומר הופיע, נתן לי קצת. עישנתי איזה חמש שאכטות, אני יודע
...
אבל זה היה טוב... ואז היא נכנסה עם עוד איזה שני בנים.
ובדמעות אמרה שאנסתי אותה. צעקתי לה שהיא שקרנית, ובחיים לא
נגעתי בה חוץ מאיזה כמה צרפתיות.
אבל הדפוקים שעמדו לידה לא השתכנעו, התחילו לבעוט בי בלי סוף
ודפקו לי את הראש בקיר... אני לא זוכר בדיוק מה קרה, אני רק
זוכר שעומר שכב מדמם ואני הרגשתי דקירה ברגל ימין.
וזהו.
אחרי שהתעוררתי גיליתי שאני בבית חולים...
אישפזו אותי שם עם כל הצינורות והשטויות אמרו שיש לי שבר באחת
הצלעות. אני לא ממש מבין בזה אז אני לא יספר.
אני זוכר שרציתי לדעת איפה עומר. ואז אמרו לי שהוא במצב אנוש,
ולא רק בגלל המכות גם בגלל שעישן מריחואנה, וגילו שהוא גם לקח
הירואין.
הייתי כולי בשוק אני נשבע לכם, לא ידעתי מה להגיד...
ואז אמרו שרוצים לבדוק גם אותי... התנגדתי... לא ידעתי עדיין
מה עישנתי... ואז אמרו לי שמצאו לי גראס בשתן...
וחשבתי לעצמי זה סם קל לא יעשו לי כלום!
אבל אז אלכס באה - ההיא שהתמזמזתי איתה ואמרה שאנסתי אותה,
דפקה אותי... עלק תמימה...
בת זונה... אבל אז בדקו גם אותה וגילו שהיא הזריקה הרואין...
ואז הביאו אותי לפה ושאלו אם חברים שלי סוחרים בסמים... מאיפה
אני יודע?!
הביאו לי פסיכיאטר ויועצות בית ספר, וזיינו לי את השכל אבל
בדוגרי למדתי לקח.
כל הסמים, אפילו מהקלים - הם כמו רולטה רוסית: לך תדע אם אתה
תיפול או מישהו אחר ייפול במקומך. בסופו של דבר, כולם נופלים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אל תשפוט ספר
לפי הכריכה,
שפוט אותו לפי
הדבר הזה שכתוב
מאחורה.

מדריך הקניות של
אודיסאוס


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/4/04 20:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מרינה גפנוביץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה