אני מוכנה להישבע שיש סיפור אהבה בין הנעליים שלי.
                           

היום בבוקר, כשקמתי מהמיטה לפני הזמן, אחרי שינה ארוכה - ראיתי
את נעל שמאל מחבקת את נעל ימין.
בעצם, פתאום, עכשיו, אני מבחינה בנשיקה קטנה שנעל ימין נותנת
לשמאל, ועשרת העיניים הכסופות שלהן בוהקות מאהבה...

מעניין אם יש לנעליים איברי רבייה, ואז הן יולידו הרבה נעלולים
קטנים וחמודים!
באמת מעניין איפה יש להם איברי רבייה. אולי בסוליה?
בחיים לא העליתי על דעתי, שנעליים יהיו מסוגלות לעשות סקס...
הנעליים החמודות והתמימות שלי מתבגרות עכשיו... הו...

ואז, כשהנעל הנקבה - שיש לי תחושה שהיא נעל שמאל - בגלל קשר
הפרפר שיש לה מהשרוכים -
תהיה בחודש התשיעי להריון שלה, ותצטרך ללדת -
אז אני אצטרך לקחת לה מונית לבית החולים, ולהיזהר שלא ירדו לה
המים, וכשנגיע לשם - אני אקרא למיילדת שמנוסה ביילוד
נעליים...
אוי! זה יהיה נפלא! כל כך נפלא...
ויהיו להם נעליים קטנות אדומות כמו שלי... תענוג!
                     

טררררררררררר!!!

אוף... בי"ס!
טוב, אני אתארגן ואצא החוצה.
לבושה עמדתי, עם חולצה ומכנסיים.

הבטתי בנעליים - הן היו יפות כל כך ביחד!
אני אלך לבי"ס יחפה. בזמן הזה, כשלא יהיה אף אחד בחדר, הן פחות
יתביישו, ונעל שמאל תכנס להריון.

יצאתי מהבית.
כשחזרתי הביתה, הן לא זזו מהמקום -
טוב, נו, אז אולי מחר, נעל שמאל תכנס להריון.