|
טל דגן / פחד עילאי פחד עד דמעות |
אני מפחדת
אני מפחדת עד דמעות
ואת, כן את
הבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם
נימצאת כאן ליידי
ממש בתוך מיטתי שלי
ואני מפחדת
מפחדת עד דמעות
לא יודעת למה
לא יודעת ממה
אני מפחדת
מפחדת
ואין איך להפסיק
להפסיק לפחד
שבעצם אין ממה לפחד
זה קשה, זה לא קל
בייחוד שאני בתנאים הכי טובים
הבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם
נמצא כאן ליידי, את ליידי
ואני בשלי מפחדת
מפחדת עד דמעות
אני לא רגועה
ובוכה... |
|
|
אשה נאה ניגשת
לדלפק במסעדה
ומסמנת לאיש
שעומד מאחוריו
לגשת.
היא מקרבת אליו
את פניה, ומלטפת
את פניו
המאדימות. "אתה
המנהל?", היא
לוחשת לו. "כן",
הוא עונה בעוד
היא מעבירה את
אצבעותיה על
לחיו ועל שפתיו,
דוחפת לו שתיים
לפה ונותנת לו
למצוץ אותן. "רק
רציתי להגיד
שבשירותים של
הנשים אין לא
סבון ולא נייר
טואלט". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.