"תשמע, אני אורזת, ויוצאת מפה.
לא, אני לא חוזרת
אני....
אתה...
גמרנו..."
אני צועדת ברחוב האפור
ומהרהרת,
מנסה לתאר את הבעת פניך
כשתשמע מה יש לי להגיד כבר הרבה זמן
קר
למרות שאני לובשת מעיל
קר לי
מבפנים.
רטוב
מתחת למטרייה, מפל דמעות
אני מקישה בדלת
רועדת
"למה את בוכה???"
אתה שואל בתמיהה
אני מסתכלת עלייך
עמוק בעיניים
רואה אותך מבפנים
כל כך קר
אני עוצמת את עיני
ומוצאת את עצמי
עטופה בזרועותייך
גל של חום עוטף את גופי,
לא,
זו לא הקלה
זה הקור העוטף את נפשי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.