עכשיו דב אומר לי שהוא רוצה את הרקטה שלו בחזרה,
ידעתי שהוא יבוא להגיד שהוא רוצה אותה. כל פעם שהוא
כועס הוא בא לקחת ת'דברים שלו. בכלל אין לי בעיה
לקנות לו חדשה. אני פשוט יגיד לאבא שלי שאני צריך
כסף לרקטה בשביל דב והוא בכלל יקח אותי ונלך ביחד
לקנות. אני מכיר את אבא, איתו אין לי בעיה. גם אין לי
בעיה להגיד לדב שבובי אכל לו את הרקטה. אבל למה
שאני יגיד לו ת'אמת? זה בכלל לא אשמתי. אוי. הנה האוטו
של אבא של דב. עכשיו הוא בטח ירוץ ויבכה לו על התחת
שלו הבכין מלשן הזה. הוא בטח לא יספר מה הוא עשה
לי ואז עוד פעם האבאים שלנו יתחילו לריב. למרות שאני
די אוהב לראות את זה, חבל לי על אבא. הוא נראה ממש
מצחיק כשהוא מתעצבן אבל אני יודע שזה לא כיף לו.

אני כבר הסברתי לאבא שלי את הכל מה שקרה ואפילו לא
בכיתי קצת. כשגמרתי לספר לו אבא רץ מיד לחדר ועשה
קולות של להשתעל וגם אמא רצה לחדר. לא הבנתי מה
קרה ונבהלתי, אבל הרגשתי יותר טוב כשראיתי אותם אחרי
שהם יצאו מהחדר אחרי כמה דקות. הם נגבו את הדמעות
מהעיניים אבל הם נראו שמחים כי הם חייכו אז הבנתי
שאני לא צריך לשאול- זה קורה להם לפעמים, אבל את
זה אני לא מספר לאף אחד, שלא יחשבו שההורים שלי
משוגעים.

אבא שאל אותי מה קרה ושאני יספר לו הכל, אז סיפרתי לו
שאני ודב הלכנו ליד העץ הגדול וחפרנו בדשא בשביל
להגיע למים השחורים המסריחים כי לפעמים אנחנו מוצאים
שם דברים מגניבים, אחר כך כבר כל הדשא מסביב היה
שחור ומסריח. בדרך כלל אני לא אומר שהתלכלכתי, רק
אם שואלים- הפעם לא שאלו. פתאום שתינו ביחד מצאנו
משהו במים והוצאנו אותו, ושתינו החזקנו אותו. זה היה
מגרפה צהובה קטנה ושלמה לגמרי. ואז דב התחיל להגיד
שהוא מצא אותה קודם. אז אמרתי לו שהיא תהיה של
שנינו אבל הוא לא הסכים ואמר שזה שלו והוא מצא את
זה קודם ועוד פעם התחיל לעשות עם הגבות והשיניים
כמו שהוא עושה כשהוא מתעצבן. ואז התחלנו למשוך
את המגרפה והיא נתקעה בחתיכת דשא אז דב הביא
לה משיכה, והיא עפה לי ישר בפרצוף וקצת בפה וקצת
בעין. אני התחלתי להיחנק כמו משוגע, עוד שנייה הייתי
מת ולא ראיתי כלום אבל שמעתי איך דב מתפוצץ מצחוק,
והתעצבנתי עליו לאללא. אחר כך דב התקרב אלי ועצבן
אותי עוד יותר, אז קמתי ונתתי לו בעיטה בלמטה של
הרגל ובגלל שהוא עמד על המים השחורים והדשא אז
הוא התחלק  ועף כל הגוף באויר ואז כשהוא היה באויר
נפתחו לו הרגלים והוא נפל על ענף שהיה במקרה על
הרצפה וחתיכה שלו עמדה למעלה והחתיכה הזאת נכנסה
לו דרך המכנסיים בול בחור של הטוסיק.

אני ראיתי את זה ונבהלתי, אז ישר ברחתי ורצתי ישר הביתה.

עכשיו דב אומר עוד פעם שהוא רוצה את הרקטה שלו.
הוא לא ראה את האוטו של אבא שלו כי הוא נוסע מאחוריו.
אבא שלי ואבא של דב חברים מישהם קטנים כמוני וכמו דב,
אבא שלי לפעמים רב עם אבא של דב וגם אבא של דב עושה
עם הגבות והשיניים והוא אפילו לפעמים בא לקחת דברים שלו,
ואבא שלי תמיד עובד עליו וממציא לו כל מיני דברים. גם אני
תמיד עובד על דב, הרקטה המסריחה הזאת, במלונה של
בובי כבר מאה שנה. אבל אני ודב, כמו האבאים שלנו, תמיד
נהיה חברים. ותמיד כיף לנו ביחד ואנחנו עושים הכל ביחד.
דב? דב הוא החבר הכי טוב שלי.עכשיו אין לי כח להמציא לו
עוד פעם משהו על הרקטה, אני חושב שאני יגיד לו סליחה.
חברים, חברים, אבל אני לא יודע מה אני הייתי עושה אם לי
היה נכנס מקל בתחת.