עיניי שותתות דמעות מדם והן יורדות במורד לחיי כמו נהר והכל
מסביב דומם והשתיקה רועמת ובשתיקה שלי אני כל כך מדברת ומספרת
את סיפורי לכל מי שחפץ ורוצה ואני מדמיינת שיד ענוגה את גופי
עוטפת וזה מרגיש נעים המגע והנשמה שלי שבויה בשלך והלב מתמזג
והשפתיים נוגעות ודמעות של דם הן מוסיפות ויורדות. מה לך ילדה?
על מה את בוכה? מה כואב ומה עצוב ולמה קודר, אולי משהו ירפא את
הלב הקודר שדמעות של דם מדמם ואולי מחר זה ירגיש טוב יותר
ובינתיים הדם ביקום הוא נמהל, לנהר הדמעות של כל האנשים הוא
מובל והוא פורץ את כל הסכרים והוא שורף עמוק מבפנים ומשחית את
כל אותם הפרחים שצמחו בתוך הנשמה. עכשיו אעצום את עיניי ודם של
דמעות - מספיק ודי. |