|
בשבילי זה סרט שאני מדי יום חיה, תחושה המתעצמת מדי רגע
ומתפתחת. הפחד טבוע בי עמוק בפנים, חשש מהלא נודע מאפיל בתוכי,
משתלט על חיי, על נשמתי. ואז אני כמהה בסך הכל ללטוף, שיכניס
קורטוב של קסם במעגלי הכישוף. מגע רך שילווה בצלילים רכים
ויכניס לבן לשחור שבפנים. בתוך-תוכי יש גרם מדרגות, ובהן אני
עולה ומטפסת. מנסה לצאת מהמלכודת שבעוז משתלטת. והדרך ארוכה
ומייגעת ומה יהא בסוף המסע? האם את תחושת הפחד יותר לא אדע.
האם זה יפסיק להרגיש? האם יגיע הקץ. האם אחווה את חיי מהתחלה
וארקום אותם כפי שאני חפצה. ככל שאני מתקדמת במחול אני מובילה
את חיי ומושה אותם מתוך תהום והפחד מורגש פחות מאיים ומוחשי,
כי אני מגלה שבמהותו, הפחד הוא מעצמי. שלפחד שלי קוראים רוני. |
|
|
אחרי רבע שעה של
נסיונות כושלים
לגרום למלצרית
פולניה להבין
שאני רוצה
"אונלי מיט, אנד
צ'יז, נו סלד,
נו סוס" קבלתי
המבורגר עם חסה
ומללפון חמוץ,
כמובן בלי
גבינה. מסתבר
שבפולין חסה
ומלפפון, בניגוד
לשאר הירקות,
אינם נופלים תחת
הקטגוריה "סלט".
לבסוף נאלצתי
לשלוף את החסה
מהלחמנייה,
לנופף בה
ולהכריז "יו סי
דיס? נו גוט!".
רק לאחר מכן
הופיע ניצוץ
ההבנה בעיניה של
המלצרית
העילגת.
מעלילות ביג מק
בפולין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.