יש לי ימים בהם הכל אסוציאציות
ימים בהם כל דבר מזכיר לי משהו שכבר ראיתי -  
ספרים, תוכניות מצוירות, סרטים,
סיטקומים, שירים (מושרים וכתובים).
אין לי מחשבה משל עצמי - אני רק מצטט.
כל אסוציאציה גוררת עוד אחת,
אני מאבד קשר עם הנושא - אונס אותו
לאסוציאציות.

אבל הדבר העצוב באמת הוא שכל המצב הזה
מעלה לי אסוציאציה:

אני זוכר את רמנוג'אן שוכב בבית החולים,
הסרטן כבר כילה את גופו,
מותו קרוב.
הארדי בא לבקר.
שני האנשים האלה היו קרובים,
עבדו ביחד הכי צמוד שאפשר
ועדיין

הארדי לא מסוגל לפתוח בשיחה אמיתית.