|
כשהתריס מוגף לחצי התורן
נכנע אור הסנוורים
ומצטנע.
אז גווע מארש הששים אלי...
הצודקים...
שאין בילתם.
וצללים
שהיו שם תמיד,
נחבאים מאחורי וילון
-קליל למראית עין-
עולים ובאים על הכתלים
בזקיפות קומה
בבהירות
שיש בה בשורה
על אומץ. |
|
|
פרופ' ירמיהו בן
יהודה היקר,
הייתי מעוניינת
להוסיף ולציין,
מאחר שאני אשת
עקרונות (כן,
אשת), נראה אותך
עושה את כל הדרך
מהקוטב הדרומי
והגשם היורד
לרוחב שלך עד
לכאן, כדי לבדוק
לי את
המכנסיים.
אם הגשם יורד
לרוחב, זה אומר
שאתה נרטב רק
בצד אחד?
פינקי(ת) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.