|
אתה נוטף בי
דבש על תפוח
ולא זוכר לי
חטא קדומים
ואני מתעטפת
בכסות רוח
מהלכת עליך
קסמים
אתך חולקת
קדמת עדנים
כמו בגן שממנו
גורשנו
ואני זבה לך
חלב דובשנים
מעצם ותפוח
שחלקנו |
|
|
אני משוכנעת
שכאשר יופיע
הקמט הראשון על
פני,
אדע להפוך
אותו לגומת חן
-
בחיוך.
אחר כך אפצה את
עצמי בנתוח
קיצור קיבה, או
משהו
צפיחית בדבש
קווים לדמותה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.