דמו
אדום
בוהק באור השמש
והדמעות זולגות
על לחיי
ועל פניו דועך עוד נמש
עורו מחוויר
מקבל גוון אפרפר
אולי הוא יחזור מחר
אולי הכל חלום
למה דווקא היום
ביום הולדתו
הוא שוכב כאן
על הקרקע
באדמה מחלחל דמו
האדום
בוהק באור השמש
הדמעות לא מפסיקות
ורק אתמול רבנו כל כך
אחת מאותן מריבות טיפשיות
שיש בין חברים
ועכשיו שיערו הרך
מרוח באפר
אולי יהיה טוב יותר מחר
אני מקווה שאני חולם
שעוד רגע אתעורר
ואגלה שהוא לא חסר
שהוא פה לידי
בוכה יחד איתי
צוחק איתי
חושב איתי
נמצא איתי
אז כבר לא אבכה
אז אצחק
בקול גדול כל כך
עד השמיים אותי ישמעו
ואפילו ההורים בבית כבר ידעו
שהוא כברק לא מת
הוא כאן
ואת
תדעי שהוא כאן בשבילך
כדי להשאר עמך
לעולמים
אך הוא כבר לא פה
וזה לא חלום
ועכשיו הנה,
יום הזכרון
חלף לו, כמו הרוח
אך ממני הוא עוד לא חלף
ריחו עדיין בחדרו,
בבגדיו, בנעליו
והוא כבר לא יחזור
ודמו
אדום
בוהק באור השמש. |
