יום אחד אני וחברה שלי השתעממנו והחלטנו לכתוב שיר משותף.
והנה הוא, זאת חברותנו.
קבל:



כשהיינו בגן חשבו אותנו לאחיות.
התיישבנו ביחד ונקשר קשר הגורל.
בלתי נפרדות עד היום הזה ואלי עד עולם.

אחיות,קשר חזק בלתי ניראה הקושר אותנו.
כמו כוח כובד, כמו היקום הקושר את איבריו.

כו מנוגדות, שונות
אך כמו שני מגנטים נמשכות.
נפגעות ביחד מאותם החיים
ושורדות שופות ורעמים, תמיד יד ביד.

אהבה תקווה, כבוד ואמון
הן המשמעות של חברותינו כולה.

חברותנו היא כמו סימן, צלקת בליבנו
משרפה, מלהבות שחלפו בשדה של עבר משותף.

כותבות את סיפורנו על גבי אותו הדף, עם אותו העט
עומדות על אותה גיבעה ונושמות באותה הנשימה.

חולקות השראה ליצירה משותפת, הזורמת מהלב המקווה.
השיר הזה רק אמת הכתובה על דף.

חברות כזאת תמשך לנצח.