שי גנוסר / ירח |
המבריקות ממשעולי טפח סבכיים
בעיקרי אני חוצה את מעבה היער העמוק
בעזרת חושי וזוג עיני שנחצבו כמה יותר
סכיני הסרפד, בחידוד צעדיי, יגירו לחיות הטרף שביל לעקוב
בדריכות אחרי מסעותי.
בשיפולי אם הדרך, ובכסות אורות ירח,
שם אשב על אבן
ומאלומת צווארי יואר היום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|