הם היו נפגשים בגן ציבורי גדול במרכז העולם
בין ישיבות לעמידה וקפיצות ודילוגים,
היו מדברים עד השעות הקטנות והנפלאות של הלילה,
הוא עם ידיו בכיסיו
והיא צופנת חלומות.
ידיו יצאו וייצרו כדורים אקרובטיים מחומרים אינם מתכלים
כשרצה לשנות איזה חלק, הם ידעו לעשות את העבודה
והיא שוקעת במנגינת תשוקות במרוץ מתמיד
אחר עצמה. המילים זורמות כמו מפל מתנוצץ
מספרות נבואות שמימיות.
הוא לקח אותה למקום רחוק והצדיק את טוהר חלומותיה.
והיא נגמלה מהלילות ההם.
בהם היה כמו סם לקיומה.