כל הזמן אומרים עלי שאני לא אפגע באף אחד בכוונה.
אני חושבת שזה נכון, אז למה אני תמיד עושה את זה?
כולם נפגעים ממני!

למשל:
חיים -
אותו הכרתי במועדון.
כמו כולם הוא התחיל איתי, אבל בו היה משהו שלא היה בכולם.
הוא הסתכל עלי וכאילו הוא ראה מה יש לי בפנים!
כל שניה חיבק אותי אבל לא ניסה לגלוש למקומות אסורים.
הטרפתי אותו, בלי כוונה.
הוא היה מתקשר כל יום ומתלונן על זה שאני לא מחזירה טלפונים,
מה אני אעשה אני לא מתקשרת לאף אחד! מי שצריך אותי מגיע כבר
אלי.
בסוף הקשר נותק, הוא הלך לצבא ולא היה לו איך להתקשר אלי.
שנגמרה לו הטירונות הוא התקשר רצה לראות אותי.
לא יכלתי - זה היה שבוע מטורף והוא חשב שאני מתרצת.
חודשיים שלמים לא דיברנו! והתחלתי קשר עם מישהו אחר.
בדיוק ביום שאחרי שאני והחדש רבנו חיים ואני נפגשנו באותו מקום
שבו הכרנו. במקום הזה עובד החדש.
הייתי שיכורה בצורה שאני לא יכולה לתאר לעצמי ובשביל שהחדש
יקנא התנשקתי עם חיים, לא חשבתי על מה שזה יעשה לו, פשוט
זרמתי.
הוא עדיין מתקשר ומנתק, חזרתי לחדש.
מסכן.

ועוד מקרה מצער:
בן -
את בן לא הכרתי בצורה הרגילה.
יום אחד נשלחה לי הודעה באיסיקיו ממישהו לו מוכר אבל שאוהד את
אותה קבוצת כדורגל כמוני אז החלטתי לברר מי זה.
דיברנו והבנתי שהראש שלו לא בדיוק מסודר אז החלטתי להתרחק.
ואז הוא אמר לי שהוא "מאוהב" בי! כבר הרבה זמן.
מסתכל עלי במשחקים וכל מיני כאלה.
לא רציתי אותו ואני טובה ב"פוליטיקה" אז הסברתי לו שאין מצב
בלה-בלה.
כנראה שהוא לא ידע מה זה "פוליטיקות" וזה לא הזיז לו.
הוא שלח לי תמונה שלו והוא היה מוכר לי מאיפשהו, הנחתי שזה
ממשחקים.
לילה אחד חזרתי מיציאה והחלטתי לעשות סיבוב לקיוסק של ידיד
והוא אמר לי שילד אחד מראשון היה בקיוסק ואמר לו שהוא אוהב
אותי...
הייתי המומה! עד כאן הוא הגיע?! ידיד שלי אמר לי שהוא אמר לו
ש"אין מצב, שאני מאוהבת..." ושהוא הלך ומאז הוא לא ראה אותו
מסתובב פה.
הוקל לי.
הלכתי הבייתה ברגל כדי לנקות קצת את הראש ובסמטה לפני הבית שלי
שמעתי רעש מאחורי... הסתובבתי וראיתי נער מאחורי, התמקדתי בו -
הוא ברח.
"בן?!" אמרתי.
ואז שמעתי רעשים של ריצה.
'שמע ישראל'! נבהלתי וזירזתי את צעדי לכיוון הבית.
דיברתי איתו באיסיקיו עוד מאז... אני מתנהגת אליו יפה כי אני
יודעת איך זה ששוברים לך את הלב אבל כנראה שזה לא עוזר ורק
מחמיר!
איתו אני לא יודעת איך לסיים את זה.
עד שהוא ימצא אובססיה אחרת הוא נכנס לדיכאון כל שני וחמישי.
רק שלא יתאבד לי, מסכן.

והכי כואב:
יניב -
את יניב הכרתי מהביצפר. יום אחד פשוט הסתכלתי עליו ונמשכתי
אליו!
אז התחלתי לעשות לו עיניים ולהפתעתי הרבה יום אחרי הוא הציע לי
לצאת איתו. הסכמתי.
יצאנו כמה פעמים ונהיינו חברים.
הקשר היה מדהים! הוא פינק אותי כמו שלא פינקו אותי בחיים.
אבל בסתר ליבי ידעתי שבגלל שקיבלתי אותו מהר מדי בלי לטרוח אני
לא יעריך את זה.
מה גם שאהבתי מישהו אחר. ויניב ידע את זה.
תמיד צחקתי איתו שאם המישהו הזה יציע לי אני אלך איתו כי אני
יודעת שיניב תמיד יאהב אותי... אותי זה הצחיק. אותו לא ממש.
יום אחד בהיר דיברנו וסיפרתי לו שהייתי אצל מגדת עתידות והיא
אמרה לי שאני אתחתן עם ההוא שאני רוצה.
הוא כעס! וצרח! ובכה! והתנהג כמו כוסית.
בסוף הוא הלך ואני לא הבנתי על מה כל המהומה? הוא ביקש שאני
אספר לו מה היא אמרה! אז אמרתי לו! מה היה עדיף שאני אשקר לו?
נפרדנו ומרות זאת הוא המשיך להתקשר ולבוא אלי בתור ידידים
כמובן.
וכשסוף- סוף המישהו ההוא שתמיד רציתי הציע לי לצאת איתו הייתי
בעננים!
יניב התקשר ושאל למה אני כ"כ שמחה, סיפרתי לו.
הוא אמר שאנחנו ידידים, לא?
הוא התעצבן וניתק לי בפנים.
עד עכשיו הוא לא מדבר איתי.
אבל מספרים לי שהוא תמיד שואל עלי ואומר לכולם לשמור עלי.

מה אני אעשה?
אני לא עושה שום דבר בכוונה תחילה!
אולי זה פשוט כי אני תמימה? אולי אני חסרת טקט? אולי...
בכל מקרה, כל מי שפגעתי בו אי פעם - אני מצטערת.
אולי העונש שלי זה שאני לבד עכשיו... וקשה לי ככה.
אז באמת, מכל הלב, סליחה.