|
בכל בוקר אני מתעוררת
קצרת נשימה
והולכת אל כלובי החלומות שאספתי
עוברת מאחד למשנהו
מנקה את המגשים
ממלאת את הקעריות הקטנות בזרעונים,
ורואה שם ציפורים שלא היו ולא נבראו
אברותיהן פרושות לחבוק כמיהותיי
רגע נוסקות - אחריו נחבטות
רוחות רפאים של ציפורים כלואות.
בכל בוקר אני מבזבזת
את זמני
בציפייה...
למעופן באורח פלא.
|
|
|
החיים הם כמו
סלוגן.
אתה יודע שזה
טיפשי, שזה לא
מצחיק, גם לא
מעניין במיוחד.
אבל כבר התחלת,
אז למה להפסיק? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.