הניכור, את אומרת כמו בועות סבון
המצטברות בשיניים
המתח שמתבצר בין חדרי חדרים
מעמיס על מחשבתך
ואיך נשיותך נופלת לידיי
כמו בסרט ישן מאד
ואני היין הנשפך בחוסר אלגנטיות
ראי איך המתיקות בזוהר פוצעת
ואצבעותייך,
נראה כי ביקשו להיות
משהו אחר.
האם מבטך טרוד מדי באופק
המטביע שמש גדולה?
הרוך מתמוטט מול עיניי
כמו מוזה חלשה ושפתיה החיוורות
של הבדידות כמו פתיתי שלג
הנספגים בבד חולצתי כחרש נערה בוכייה
וכל הצער שלך, יתום האושר
נשאב לאגרוף דחוס אחד.
ובואי את תחזיקי לי את הלב עם האגרוף
הדחוס שלך לפני שאפול כמו חתול לשק
עם עוד שבעה גורי חתולים הנופלים
בדיוק כמוני.
ואולי אז אהיה כמו אלו הנשמטים אחורה
ויש שם מישהו המשתוקק לתפוס אותם
ברגע האחרון.
נראה כי הבדידות מסיימת את רגעיה האחרונים
כמו סרט ישן מאוד
עם היין השחור
ואני הלא אלגנטית |