עמית ביט / מלך |
בידיים שבורות חזרת אלי
שבבים מהן פרושים לפני
ראשי מתפגר מאהבה
וקיבתי מזינה פרפרים רבים
ההתרגשות מנוונת ריאותי
ודם דבורים טהור רחמי שתת
באפק רואים את ארובות עיניך
ואיך שגופי נעשה לבן למראך
מול הידיים השבורות שלך
אני כולי מתפוררת
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|