מעובד ומתורגם ממילותיו של ל.כהן

פסעתי אל תוך מפולת שלגים
היא כיסתה את כל נשמתי
כשאני איני אותו נווד שאת רואה
אני ישן תחת גבעה זהובה
את,ששואפת לכבוש את הכאב
את זקוקה ללמוד גם לשרת אותי היטב
את פוגעת בצידי ,
כאילו בתקרית מקרית
כשאת אטה לכיוון מימוש דרישותייך
הנכה שאת מאכילה ומלבישה
אינו בעצם מורעב או מקורר
כפי שלעינייך נדמה
הוא אינו מבקש את חברתך
לא במרכז היקום שאת משוכנעת שהינך
כשאינני על בסיס קבוע
את היא לא שהגביה אותי
חוקייך אינם תקפים כאן
איני יכול עוד להתעוות מולך
להפוך את עצמי לבדיחה או לסבל
אני עצמי הוא ההגבהה
לגבשושית המכוערת עליה את מביטה
את ,ששואפת לכבוש את הכאב
את חייבת ללמוד מה עושה אותי הגון
פירורי האהבה שאת מציעה לי
הם הפירורים שהשארתי אחריי
אין אשראי לכאבך כאן
הוא רק צל ,צל לפצעייך
החלתי תר אחרייך
אני שאין בי  חמדנות
החלתי מבקש אותך
אני שאין בי כל צורך
אמרת שאת עוזבת אותי
אך אני מרגיש את נשימותייך בעורפי
אל תלבשי את הסחבות האלו מולי
אני יודע שאינך דלה
אינך עוד אוהבת אותי בעוז ובפראות
כשאת יודעת כעת שאינך עוד בטוחה
כעת תורך,אהובתי
כעת הוא עורך אשר אני אותו עונד לגופי