איליה פרדקין / אל תיתן לי לשכוח |
אל תיתן לי לשכוח, שיש לי עוד כוח
לעמוד, להישאר בן-אדם".
כשאמרתי את זה, לא היה לי מנוח,
לא היה לי מנוח, רק רציתי לברוח
מיום הזיקנה שהולך ונרקם.
אז הגיע היום בו נחנקתי מפחד,
השתוקקתי לנחת, רק לנחת
מעבר מרופש ורקוב.
ועכשיו כבר לא נוח
ועכשיו כבר לא נוח
ועכשיו כבר לא נוח
לבקש ממך שוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|