מסתובב, כך סתם, בחלל עם אנשים
גם הם ריקים, אני יודע
גם הם ריקים
בדיוק כמוני.
הרגליים ממשיכות, אך אין לי שליטה
מה הן רוצות?
הן - רוצות?
מי רוצה?
איך הוא יכול?
אך הוא כבר ריק
אני יודע אבל אינני קיים
זו רק תחושת אווילות
והזמן?
ניסיתי שוב ושוב
כמעט שהצלחתי
להכנס למעגל שאתם קוראים לו "האין סופי"
ולא להבלע
כמעט...
ועכשיו, לבד, בתוך ערפל בהיר
שב ותתבונן בי
זה כל מה שנשאר
רואה את החומות?
זה בא ממני
עוטף מהר, הכל סגור
תחזור מחר, שיתקיים, ודאי.
כבר לא אכפת לי, כלומר ששוב אינני קיים
אז איך אפתח את פי ואומר
כבר נגמר ואין
שב ופקח את העיניים, תסתכל
אין פה אף אחד שיציל אותך ממך
(אף אחד שיציל אותך ממך)
ניסיתי שוב ושוב
כמעט שהצלחתי
להכנס למעגל שאתם קוראים לו "האין סופי"
ולא להבלע.
כמעט...
והכאב שנגמר...
אם הוא ישנו- אתה עוד כאן.
תתחזק למען שום דבר.
אתה עוד כאן.
בינתיים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.