אתם בטח זוכרים את התוכנית המשעממת ההיא בטלויזיה החינוכית.לא
היה אז מה לראות אז כולם ראו,ומשום מה כולם זוכרים ממנה משפט
אחד:"אסור לחלק באפס".לא:"אי אפשר לחלק באפס",לא:"אין פיתרון
לחלוקה באפס",אפילו לא:"לא כדאי לכם לחלק באפס". פשוט:"א-ס-ו-ר
ל-ח-ל-ק ב-א-פ-ס".למה?ככה.אז זהו שלא.
המצאתי את התגלית של המאה, במתמטיקה.ואפילו לא סיימתי תואר
ראשון, בקושי 4 יחידות.בטח קראתם עלי בעיתונים,אני גיליתי
לעולם שאפשר לחלק ב-0,יותר נכון:מ-ו-ת-ר לחלק באפס.
יום אחד,לפני שנתיים,פתחתי בטלויזיה את ערוץ המדע.פשוט היתה
מוזיקה חרא ב-MTV וסרטים סוג ז' בערוץ 4(סטיבן סיגל או משהו
כזה). היתה שם תוכנית על שבט שחי בג'ונגל,פפואה ניו גיני ליתר
דיוק. הם הסבירו לחוקר את השפה שלהם.החוקר שאל אחד מהם:"השם
שלך?" ההוא הצביע על החזה לאשר שהוא מבין,החוקר הנהן,"קורובו"
הוא אמר (אחר כך התברר שזה השם של השבט).החוקר שאל:"אישה?"הוא
אמר משהו, החוקר חמד לצון,חייך ושאל:"זיון?"וכו' וכו',ואז הוא
שאל:"1?"הפרימטיבי לא הבין,באו כמה חברים מהשבט להתייעצות,אחד
מהם חי קצת באוסטרליה המודרנית והוא הסביר:"אין לנו פה
מספרים,1 זה-",והצביע על רגל ימין,"2 זה-",הצבעה על רגל
שמאל..."12",הצבעה על אוזן שמאל."0?",שאל החוקר,"איו פה דבר
כזה 0",אמר הפרימטיבי.
איזה מטומטם,חשבתי,אם אני לא טועה כבר בגיל 4 הבנתי שאם עוד לא
התנשקתי עם לילך מהגן,זה אומר 0 נשיקות בחיים(משפחה זה לא
נחשב,כבר אז).איך הם בכלל מבטאים את עצמם?נניח שהוא מכין
למישהו חמישה חיצים מורעלים,יופי,אז הוא יצביע על הבוהן או
משהו וההוא יבין.אבל אם הוא מכין לו 0 חיצים?
טראח,פתאום זה הכה בי:הוא לא צריך להכין לאף אחד 0 חיצים!אין
דבר כזה.הוא אף פעם לא שחט 0 קופים!או זיין 0
נשים!כלומר,בחשיבה המערבית "המתקדמת" יש דבר כזה,אפילו יש לזה
שם:לאונן.יש אפילו כאלה שקוראים לאחד שעושה את זה בקביעות
אפס.אבל באותו רגע הבנתי:זה לא שהם פרימטיבים ואנחנו
מתקדמים,זה לא שיש 0 או אין 0,הכל ענין של הגדרה,וצורך.
נזכרתי איך בכיתה ו' המורה לחשבון הסבירה פעם:"אסור לחלק
באפס:תחשבו למשל על 5 עוגות שצריך לחלק ל-0 ילדים,אי אפשר
לעשות את זה,או אפילו לדמיין,ולכן ילדים:אסור לחלק באפס".אני
דווקא הצלחתי לדמיין משהו,אבל לא רציתי להסתבך אז פשוט
שאלתי:"ו-0 עוגות ל-5 ילדים?","הו",היא אמרה,"איו בעיה,אף אחד
לא מקבל כלום".ניסיתי לדמיין חמישה ילדים רעבים לעוגה באים אל
המורה הזאת,ואיך היא לוקחת
ביד אחת סכין,ביד השניה 0 עוגות,פורסת יפה ואומרת:"בתיאבון".יש
לי דמיון מפותח ,אבל זה נראה לי כמו פנטומימה,לא כמו
מציאות.איכשהו לא התווכחתי איתה ושכחתי מזה.
אבל עכשיו הכל חזר:המורה עם העוגות,התוכנית ההיא
מהחינוכית,לילך(שאותה אני יותר מדמיין מאשר זוכר),גלילאו שהעז
להגיד לעולם שהוא סובב סביב השמש.הראשון שגילה שהעולם עגול.גם
אני רציתי להגיד שהעולם עגול.
חשבתי להוריד לגמרי את ה-0 מהמתמטיקה,אבל זה נראה לי יותר מדי
בתור התחלה.היה לי קשה לראות איך אני הורס בשניה טונות של
תיאוריות,משוואות ונוסחאות שעמלו עליהן שנים.חוץ מזה זה נראה
לי קצת יותר מדי לשחק את אלוהים.אז פשוט חיפשתי את התשובה
לחלוקה ב-0,ומצאתי.זה לא יוצא מספר טבעי,גם לא שבר,אפילו לא
אינסוף לא מוגדר כלשהו כמו שטענו מביני הענין כביכול(והם הכי
רחוקים),בעצם זה לא ממש מספר שאתם מכירים(עוד לא מלמדים את זה
בבתי ספר),זה גם תלוי את מה ה-0 מחלק,אני לא אכנס לפרטים,אבל
התשובה ממש פשוטה,כמו כל דבר גאוני.
מזל שהקלטתי את התוכנית ההיא, כי כשנרגעתי קצת מהגילוי המתמטי
המרעיש צפיתי בהמשך שלה וראיתי את המנחה שואל:"איך אתם אומרים
אהבה?"
בעקבות התשובה שלו נטשתי את המתמטיקה וקיבלתי,כשאני בן 24,פרס
נובל כפול: בפילוסופיה ובפסיכולוגיה.אבל זה כבר סיפור לפעם
אחרת. |