- "שקיעות השמש חביבות עלי מאוד. הבה נתבונן לשקיעת השמש!".
- "אולם עלינו להמתין", אמרתי.
- "להמתין למה?"
- "להמתין עד שתגיע שעת השקיעה".
תחילה הופתע מאוד, אחר הצטחק ואמר:
- "נדמה לי כל הזמן כי עודני בביתי!"
- "הכל יודעים כי בהגיע צהריים בארצות הברית, שוקעת השמש בצרפת. יכולים היינו
לחזות בשקיעה זו אילו הגענו לצרפת במשך דקה אחת. לדאבוננו, צרפת רחוקה מדי. אך
על כוכבך הקטן יכולת אתה להזיז את כסאך כמה צעדים כדי לראות את דמדומי השקיעה
כל שעה שתרצה בכך..."
- "יום אחד"- סיפר לי- "ראיתי את שקיעת השמש ארבעים וארבע פעמים!"
אחר הוסיף ואמר:
- "אתה יודע... טוב לראות את שקיעות השמש אלה כשהנך עצוב מאוד..."


הנסיך הקטן, אנטואן דה סנט אכזיפרי