[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הסיפור "אהרון והעיפרון הסגול", מאת קרוקט ג'ונסון בהוצאת עם
עובד, תמיד היה אחד מהספרים האהובים על ילדיי, אך גם אני
נהניתי למצוא את חכמת החיים התמימה שבו. הפילוסופיה המובעת
בסיפור באופן נאיבי, והמגיעה למסקנה האומרת כה רבות על חיינו
בעולמנו הגלובאלי, נראית אקטואלית יותר ויותר בכל שנה. עם כל
חידוש וצמיחת הכפר הגלובאלי גם אנחנו, כמו אהרון, מרגישים מעט
אבודים ומתחילים בניסיון לחפש את האני.
מסה זו נכתבה במקור על ידי לפני כעשרים שנה, ונמצאה במפתיע בעת
ניקיון הפסח. החלטתי לעבור עליה ולקוראה שוב, ומצאתי אותה
מספיק עדכנית כדי להקלידה ולשומרה במחשב, ואף להעבירה אליכם.





חיפוש האני - מסע

ההליכה בשביל ישר וקבוע "לא הוביל אותו לשום מקום" - מוסכמות
שנקבעו ע"י החברה. ללכת בתוך המסגרת לא מוביל לשום מקום.

ניסוי: אהרון יורד מהשביל כדי להגיע לאיזשהו מקום (להבין מה
מקומו בעולם) והולך אל תוך היער. בעצם, לא מדובר ביער אלא
בפינה אחת מוכרת "...אבל הוא לא רצה לתעות במעבה היער". זהו
צעד קטן אל הבלתי נודע כדי לא ללכת לאיבוד. זהו נסיון לבנות
בתוך החלל הגדול של הבלתי מוכר משהו מוכר.

כדי לשמור על הפינה שבנה, מקים אהרון את הדרקון. הדרקון הוא
מחסום גדול ומפחיד מאד, במיוחד את אהרון עצמו. לבסוף מרוב פחד
אהרון נזרק אל גלי האוקיינוס המטלטלים אותו. הוא עלול לטבוע
בתוך האפשרויות המפחידות העומדות בפניו.

אהרון צף מעל פני חוסר הודאות ושט על פני הים, עד שהוא מחליט
למצוא לו קרקע בטוחה - יבשה.

סיפוק הצורך לביטחון. הביטחון בשביל אהרון מורכב מ:
מזון
זהות (איפה האני שלי)
בית

מזון: אהרון מכין לעצמו ארוחה ענקית (תשע מנות של פשטידות),
יותר ממה שהוא צריך, כך מסתבר. הארוחה, שאולי היא לא רק מזון
חומרי אלא גם רוחני, יכולה להספיק לעוד אנשים רעבים (צבי
וקיפוד). בכל מקרה, הארוחה נותנת לו כוח להמשיך את המסע.

זהות (איפה האני שלי): אהרון יוצא לחפש את זהותו: מה מקומו
בעולם הגדול? הוא מטפס על הר ורוצה להגיע גבוה, לבנות לעצמו
דימוי עצמי גבוה. אך אהרון עבר, כנראה, את הגובה המתאים לו
והוא נופל ("להר לא היה בכלל צד שני") ומרחף באוויר.

בית: מקום אחיזה ממנו אפשר לצאת ואליו אפשר לחזור. בית שבו
אפשר לישון בשקט, כי שם בטוח.
אהרון מחפש את החלון של חדר השינה. המיטה שלו היא הביטחון
והשלווה אותם אהרון מחפש. הוא לא מוצא את החלון שלו בסבך
החלונות שבעולם: מאחורי כל חלון מסתתר עולם ומלואו של האדם שגר
מאחורי החלון. אבל, כל החלונות דומים וכל האנשים דומים, לאף
חלון אין ייחוד. כל החלונות הם מסגרות. אהרון מחפש את הגשמת
האני הייחודי שלו בין כל החלונות-מסגרות, את האני הייחודי שלו
בחברה בה הוא חי.

אהרון מוצא את מה שמייחד אותו: החלון שלו מקיף את הירח, זהו
הייחוד.  
הירח, עצם מרוחק בחלל, מלווה לאורך כל הדרך את אהרון. מדוע בחר
אהרון בירח? אולי בגלל שהחברה האנושית עוד לא נגעה בו וקלקלה
אותו? אולי בגלל חוסר היכולת להגיע אליו (ב1955, הזמן בו נכתב
הספר)? אולי זהו אידיאל שלא ניתן להשגה, ואהרון בסוף מסעו
מכניס את האידיאל למסגרת של חלון (המסגרת החברתית הקיימת), כי
המסגרת נותנת תחושת ביטחון, אם אפשר למצוא בה ייחוד אישי. לצאת
מהמסגרת זה מסוכן בשביל אהרון כי הוא עלול לטבוע (בגלי
האוקיינוס) או ליפול (בצד השני של ההר, שבעצם לא קיים). אבל,
לחיות בתוך המסגרת, עם אידיאל ייחודי משלך, זה עושה את החיים
במסגרת לאפשריים.

השוטר מסמל את הסמכות של החברה ואת הצורך בשמירה על המסגרת.
השוטר מראה לאהרון את הדרך, אך בעצם אהרון כבר יודע את הדרך:
ללכת בתוך המסגרת של החברה ולא לצאת ממנה, אבל ללכת בדרך
המיוחדת שלך.

בדרכו המיוחדת מגיע אהרון למסקנה שנעשית "ערך" בשבילו: אני חבר
בחברה, אך למרות זאת, אני מיוחד ולא אאבד את עצמי בתוך החברה.


                    עכשיו אהרון יכול לישון בשקט.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי שרוצה-
מוצא


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/4/04 10:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דורית דרוקמן

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה