עדיין את, ואת עדיין לא שלי
עדיין לא יודעת על שנים שהן שניות בינינו
עדיין לא על השירים, על החיבור אלייך
שרחוק מביך אותי. ומאלים.

עדיין אינני אני ואת אינך את כי חסרת
עדיין דמותך משוערת בלבד
כי הכל-דבר אליי, המי שלי
מחכה לתת לזמן שלך להתלבט
מחכה ולא יודע, כמו נמלט מלברוח
כמו שאת. כי אינך. אינך יודעת. אינך בורחת מראשי.

עדיין כרגע שוב וכרגע רק את
הופכת לחלום עגול שעוטף בי לפעמים סופים של יום
אלו הסופים שלי איתך
שמחפשים משהו
שבגרו לבוז לעודף ההזדמנויות הכרוני
שמקושרים בחיבור מיתרי לפינות הכי פרטיות
לפינות שתפסו פינה והיו שם מאז שהכל היה פשוט
מאז שדמיינתי כילד אלוהים עם פרצוף
מאז שחיוכך עולה בדמיוני העכשווי
כשמדברים איתי על אהבה.

אותו דמיון
אותו ילד.


ברבלוץ האבלי של וולט דיסני בשנייה שהוא מקבל ספאנק על הראש
ומלא לבבות קטנים מתפזרים לאוויר. כל פעם לבבות ברבלוציים
בגללך. כל פעם וולט דיסני. ואוויר. ואת. ר.