אהובתי, אהובה שלי
איך יכולת בי כך לפגוע?
אני חושבת רק עלייך ואין לי מרגוע
זה כל כך כאב, ועדיין נשארה צלקת
וכמה שאני מחכה, היא לא עוברת
ימים, שבועות, חודשים אותה תחושה
של דיכאון, ריקנות והחמצה אדירה
והיא חושבת שהכל בסדר, הכל עובד לידה
היא לא שמה לב שאני מחכה, גלמודה
למגע שפתיה, לחיבוק האוהב
הצחוק שלה, החיוך המדהים שרק אותי אליה שואב
מאמץ מיותר, נסיונות כושלים
כבלי אהבה אותי אליה קושרים
עצבות ועם זאת שמחה
אבל כמה אני יכולה לחכות בשבילה?
לא רוצה יותר, רוצה לצאת ממנה
אך למחשבותי היא חוזרת ולא יוצאת
ושם תשאר עכשיו ולתמיד
היא תהיה שלי מתישהו... בעתיד |
