לא יהיו דמעות בפרידה הזאת
         לא שתיקה נוגה, לא שפתיים חרבות
         שמיים לא נופלים. זה לא סוף העולם.
         אני לוקחת את עצמי רק מפה לשם

         ואין שום חרטות בפרידה הזאת.
         לא כאב עמום, לא ידיים רועדות.
         אורזת עוד שנים, עם חיוך לעולם
         אני לוקחת את עצמי רק מפה לשם.
         
         הכל נגמר הכל מתחיל
         אני שומעת איזה צליל
         והוא הולם בי והולם
         את החיים האלה אנגן
         ועוד פנימה אתבונן

         מה יש בכל זאת בפרידה הזאת
         מה יש שאני מתמלאה בתהיות
         אתה פתאום נראה כמו בסוף העולם
         הרי לקחתי את עצמי רק מפה לשם.


השיר נכתב ללחן של אילן קידר. מישהו מכיר? הוא נעלם לי...