טל דגן / גם למלאכים מותר |
ניראתה לי כמלאך ביום רע
גם למלאכים מותר לבכות
דמעות נוגות לעורה
על פניה מלאי הרכות
עיניה בורקות
אך הן סגורות
סגורות לחלומות
סגורות...
ואין מביטות בי
כל מה שחשבתי זה שאת שלי
שלי...
ישבתי לצידך על מעקה המיטה
מלטפת אותך בידיי
ואת אינך מרגישה בדבר
ואני רק מחכה לאות חיבה
מחכה... ומחכה...
ואת? בשלך...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|