|
הסתכלתי עליה כשישנה
ניראתה לי כמלאך ביום רע
גם למלאכים מותר לבכות
דמעות נוגות לעורה
על פניה מלאי הרכות
עיניה בורקות
אך הן סגורות
סגורות לחלומות
סגורות...
ואין מביטות בי
כל מה שחשבתי זה שאת שלי
שלי...
ישבתי לצידך על מעקה המיטה
מלטפת אותך בידיי
ואת אינך מרגישה בדבר
ואני רק מחכה לאות חיבה
מחכה... ומחכה...
ואת? בשלך... |
|
|
אם בתקופה שכתבו
את "מרקו" היו
פלאפונים, היינו
מפסידים אחלה של
סיפור!
מה שמוכיח
שלפעמים פלאי
הטכנולוגיה באים
על חשבון דברים
נפלאים אחרים.
"הרהורים של
השעות הקטנות של
הלילה"
מאת לעת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.