אהובתי הנצחית,
שוב אני יושב וחושב על היחסים שלנו , למרות שאני יודע שאין טעם
כי הסיפור הזה נגמר, או שבעיניך הוא אף פעם לא התחיל. אבל
לצערי הרב כנראה שאני אף פעם לא אהיה מוכן, או יכול לתפוס את
העובדה שהאהבה ביננו הייתה קיימת רק בשבילי , או שהיא הייתה
קיימת אצלך רק מתוך אינטרס מסוים . אוי, כמה שהייתי רוצה לשנוא
אותך, אבל אני לא מסוגל, כי אני אוהב אותך יותר מדי. אני לא
אוכל לעולם לקבל את זה שאת לא מרגישה אותו דבר, בדיוק מהסיבה
שאני אוהב אותך. אבל למרות כל הכעס שלי כלפייך, אני מודע לזה
שאם את רק תדברי אתי ותלחשי, כמו תמיד, בדיוק את המילה הנכונה,
אם רק תזרקי לי את העצם הכי קטנה שרק תוכלי, אקפוץ אחריה כמו
כלב רעב. גם אם אהיה עם אחרות, זו לעולם לא תהיה אותה ההרגשה.
לעולם לא תהיה אחת שתשתווה אלייך. גם אם היא כן תאהב אותי, את
תהיי זאת שתופיע בחלומותיי.
שלך,
       לנצח,
                     זה שהשארת לבד.