מול אריה גאה
עומדות שתי דמויות שקטות
בצורת מלאכים אפלים
שמגינים על דלת אחת.

דלת מעץ,
כבדה ועבה,
נעולה במנעול עתיק
ומסתירה בחובה
דבר קטן אך יקר
לאדם.

מדי פעם,
מנסות נשמות
לפרוץ את הדלת
ולהגיע לבפנים
ממש לתוך ה-לב.

אך פורשות
לפני שהדלת נפתחת,
מפחד האריה,
מחשש דווקא שאחד המלאכים
ידע את כוונותיהם המקורית.
ולא יודעות במנוסה
האם הדלת נפתחה או לאו.

ולפעמים
במקרים נדירים
הדלת נפתחת לנשמה המתאימה
שמוצאת את עצמה
מחליפה את ליבה,
בלב השמור
אך נדירים הם המקרים,
ונדירים הסיכוים
שהחלפות מחזיקות מעמד.

רק דבר אחד
לא ידוע לרוב,
שהמלאכים היפים
והאריה הגאה
הם רק פסלים
והדלת היא דלת מתחזה
שרק נראת שמורה,
שמילה מחמיאה אחת
יכולה לפרוץ את מנעול הפלסטיק

שהכל הוא רק אשליה,
שפגיעה אחר פגיעה
במהלך השנים
יצרה לנו עוד ועוד
מחסומים אנושים
שנראים אמיתיים
אך נשברים
אל מול רוחות החיים