ממעמקים קראתיך
השב לי

כבדה נפשי,
מתלאות החיים
מפיתולי האנשים
מאפלת החור שפעור

ממעמקים קראתיך
בדמי נפשי
כותבת מכתבי
וכאב לבי זועק בשמי

קול צרוד פונה שוב
בתחינה.
הגרון חנוק
לא יודעת
מי אויב ומי ידיד
גם לא אתה,
האם למעלה הנך
או סתם אשליה?

ממעמקים קראתיך
אין לי אדם בעולם
רק אל עצמי נאמנה
טיפות רחמים מצדדי
ידיים מכל עבר
מי עלי, מי לעזרי.

עלה נושב ברוח
פונה לחופשי
ובתוכי רעד
כמהה לשחרור
אליך.

"שיר המעלות אשא עיני אל ההרים
מאין יבוא עזרי, עזרי מאת ה4
עושה שמים וארץ, אל יתן למות רגלך
אל ינום שומרך.
הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל,
ה4 שומרך, ה4 צלך על יד ימינך
ימם השמש לא יככה וירח בלילה
ה4 ישמור צאתך ובואך
מעתה ועד עולם."

ממעמקים קראתיך
ענה לי.

קול צעקה מתוכי
עולה על פני השטח
אמונתי כאן
עומדת ריקה
ואתה שותק.