אור שקיעה / וידוי |
על כפתורי
המכונה המשומנת שפעם נקראה גופי
נאסף כעת אבק.
והידיעה שאתה היחיד
שבאמת מסוגל לקחת
מטלית לחה שתנקה אותי מאבק.
אבק שנאסף וכיסה על שנים...
שנים של סבל, שנים של בדידות
שנים של צביעות וחברות.
הידיעה שאין ביכולתי להראות לך...
את הנאמנות שבי
שוברת אותי.
בכל בוקר מחדש
קמה ורואה בראי
מלאך המבקש חיים בתור בן אדם.
הידיעה שאין ביכולתי לשנות את דעתך
גורמת לי לבכות...
הידיעה שאין ביכולתי לגרום לך להתייחס אלי אחרת
מעוררת בי שנאה עצמית!!!
עייני מתמלאות בדמעות בכל פעם
שאתה נכנס במחשבותי...
המחשבה על כך
שאתה היחיד שמסוגל
לנקות את גופי מאבק
ולעורר בי חיים
גורמת לי לשנוא את עצמי.
בכל בוקר מחדש
קמה מסתכלת במראה ורואה...
מלאך שמבקש חיים.
בתור בן אדם.
אבל להקה מאוד טובה...
פעם שרה...
"למלאכים מגיע למות!!!"
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|