מיה ריין / היא |
וחושבת.
היא תמיד חשבה, שטוב יותר לבד.
אחרי הכל, למה צריך לכאוב.
היא, לא תפגע בה.
לא תנטוש.
היא חשבה על מה שטוב בעולם.
ובעיקר על מה שרע.
היא ידעה רק צער
כאב.
היו לה פנים לבנות
שנשארו עצובות ונוגות, תמיד.
היו רגעים של צחוק
של אהבה.
מעטים.
אף אחד לא ניסה לראות,
מה נמצא בתוך הקליפה
של הבדידות.
והיא חשבה שכך עדיף
להיות לבד.
היא טעתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|