בליינד גוארדיין / לחש. |
נשפו שלווה,
שפתיים לא נשמו מילה,
וכה הכבידה דומיה,
לחשה נפשי אז התפילה.
ולא חיפשתי נחמה או טעם,
לבי אינו רעב לעינויים,
דמעות ייבשו,
גנבו ממני את הלחש,
שלווה ריקה עלי גזרו.
והתפילות,
איני נושא אותם עוד,
כמותם...
רוחות מזרחיות
חלפו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|