מעל פסגת הר צופים,
כלב רועים כנעני פועה,
וניגון עתיק וחרישי,
מסתעף,
מצטעף, מבעד לזגוגיות האדם -
בכוסית יין, ריקה.
וכל משכני,
הוא ריפיוני, הוא דימיוני,
שצונח לאסופת תווים,
ברורים,
שמעולם לא נשבו,
בין השמשות,
מעל מגדל הקידוש.
ובמבוא,
קול השופר -
בתיפופי רעם,
וברק.
שנצרבים מעל כתובת המנגינה,
מבלי להניד עפעף,
מתערבבים,
בברכת גרמי שמיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.