|
שוב את פוקחת את גופי
פשוטה ועורה ועיניי
אורות
צמאתי
ודמך שוב מתאמץ עליי
בעורי טעמך, בראשי אצבעותייך
חלומותייך השתכחו ברחובותיי
האופק נושם עם צלליתך
גבעות שדייך
אתי
המלחמה נגמרה לפי שעה
ולא אכפת לי אם אתגלה על קו רקיע
[1968]
שורה שניה: פשוטה - ו' בחולם; עורה - ו' בחולם.
[ישעיהו לב 11] |
|
הלו, מה את עושה
עניין? אני
במשרד!
אפרוח ורוד ניו
יורקי שעבד
בתאומים שוהה
אצל המאהבת
ב-11 בספטמבר,
לא מודע לבלגן
שהולך בחוץ,
ועוד מעיז לצעוק
על אשתו כשהיא
מתקשרת אליו
בהיסטריה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.