[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אריאלה אביר
/
חבר חדש

"מה המצב, מותק?", רועי התקשר לידידתו ענבל.
"הכל סבבה, מה איתך?", ענבל חייכה מעברו השני של הטלפון.
"הכל אחלה... את שומעת? יש פה מישהו שרוצה לדבר איתך...", רועי
אמר.
"מי?", ענבל הופתעה.
"שלום... ענבל?", אמר קול לא מוכר לאחר כמה שניות.
"אמממ... כן, מי זה?", ענבל שאלה.
"אני הראל, חבר של רועי", הוא הזדהה.
"אני מכירה אותך?", ענבל המשיכה לשאול.
"אההה... לא, פשוט רועי תמיד מדבר עלייך וראיתי תמונות שלך
והחלטתי שאני רוצה להכיר אותך!" הראל צחקק.
"אה, וואלה? 'החלטת'?", ענבל הרימה גבה.
לאחר שתיקה של כמה שניות רועי לקח את הטלפון- "ענבל...".
"מה??", ענבל ענתה בעצבנות.
"מה את כבדה כל כך?", רועי שאל.
"אני לא כבדה... פשוט לא מבינה למה אתה יורד עלי ככה?", ענבל
ענתה.
"מה?... אני ממש לא יורד עלייך.. הראל באמת רוצה להכיר אותך!,
רועי הבטיח.
"אם אני אגלה שזו בדיחה על חשבוני... הלך עלייך!" ענבל אמרה
ורועי קרץ להראל.





"את בטוחה שלא אכפת לך שאני אבריז באמצע?", ענבל שאלה את חברתה
יעל.
"באמת שלא אכפת לי. לכי, תיהני, ועשי טובה, תחזרי עם חבר חדש!
הגיע הזמן שתתגברי על האידיוט ההוא", יעל נישקה את ענבל על
הלחי וחזרה אל שאר הבנות שצפו בסרט בסלון.
ענבל ניגשה אל הדלת ופתחה אותה.
"הו שלום!" רועי חייך אליה והתנפל עליה בחיבוק ונשיקה.
"הראל- ענבל. ענבל- הראל", רועי עשה היכרות בין השניים.
"נעים מאוד", ענבל חייכה אל הראל ולחצה את ידו.
"בהחלט נעים מאוד", הראל חייך חיוך רחב.
לפתע הגיחה מהחצר כלבתה של יעל, שושה, והראל התכופף ללטף
אותה.
"טוב, אז איזה סרט רואים בפנים?", רועי החל ללכת לכיוון
הסלון.
ענבל עצרה אותו ושאלה- "מה אתה חושב שאתה עושה?"
"המממ... הולך לראות סרט?", רועי היתמם.
"אתה הולך להשאיר אותי לבד, בלילה, עם מישהו שבחיים שלי לא
פגשתי? גם כן ידיד..." ענבל לחשה.
"אז מה את רוצה שאני אעשה? אבוא איתכם?" רועי שאל.
"כן! יאללה, בוא נלך... הראל מחכה..." ענבל חייכה ונתנה לרועי
נשיקה.





"את יודעת, ממש מצאת חן בעיניי בעיני הראל...", רועי חייך אל
ענבל חצי חיוך.
"וואלה..." ענבל אמרה בשקט, עסוקה בניקוי הציפורניים שלה.
"קרה משהו?" רועי שאל.
"אמממ... סתם, אני מבולבלת...", ענבל אמרה בלי להביט ברועי.
"מבולבלת? ממה?" רועי המשיך לתחקר.
"נראה לי שאני מתאהבת..." ענבל אמרה בשקט.
"בהראל?" רועי שאל, מנסה להמשיך את המשפט שהפסיקה.
"לא..." נשימותיה של ענבל נהיו כבדות יותר ויותר.
"אז, במי?" רועי תהה.
ענבל עזבה את ציפורניה, הביטה בעיניו של רועי ואמרה- "בך...".





"הלו?", יעל ענתה לפלאפון בישנוניות.
"יעל?", ענבל דיברה בהתרגשות.
"כן..." יעל פיהקה.
"אוי, הערתי אותך?" ענבל הצטערה.
"לא חשוב, מה קרה?" יעל שאלה בעייפות.
"יש לי חבר חדש", ענבל חייכה מעברו השני של הטלפון.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הידעת?
מערכות יחסים הן
כמו חירבון:
לא משנה כמה טוב
הן מתחילות, הן
תמיד נגמרות
ח ר א...


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/4/04 23:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריאלה אביר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה