מה אני חושבת על אהבה.
אני מדמיינת אחר-צהריים שלו
מבטי פסטל מצועפים
ולחיי אפרסק חמות וקטיפתיות.
אולי סרטים אמריקאיים
מראים אידיליה שקרית על אהבה.
איני יודעת.
האם אני רוצה את האהבה שלי
באדום בוהק ושחור
או בלבנדר עדין וריחני
שאינו שנוי במחלוקת?
אולי אמציא לה שם חדש, לאהבה.
פיות כה רבים מלמלו אותה
מלמולי סרק
והיא איבדה מקדושתה,
והרכושנות שלי דורשת
שתהיה שלי בלבד.
(ורצוי עם צלילי פסיכדליה ברקע
או שופן)
פוריטניות הנעורים שלי
מונעת ממני לדון בארוטיקה,
אך אפילו חסרת ניסיון כמותי
מתקשה להפריד בין קלישאת האהבה
לתאוות הבשרים
שיש בה רק אמת
בניגוד לאהבה שקצת מתעתעת.
בעצם,
איני יודעת.
|