יעקב-שי שביט / סימביוזה |
בעליה יש שהיא משתהה ואני עוצר להמתין לה
בירידה או ברוח גבית היא קלילה ממני
רדוף אחריי נרוצה היא קוראת ואני
כורה לה אוזן מתאמץ
להדביקה
כיוון שרחקה היא משחקת אתי במחבואים ועליי
לבלוש אז לחתור בסבך להערים
עליה למוצאה
ושוב אנחנו
משלבים צעדינו לחפור
ארץ ומלואה
אדם ומחשבתו
[אפריל 2004]
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|