תמיד אוכלת את החיים בעיניים.
היום לקחתי את הכפית וטעמתי אותם.
אני חייה בסעודה.
רציתי רק את הקינוח.
מסיימת אותו בתאווה ובעונג.
כל טעימה, כל לגימה מאותו יין משובח, מחלחלת לי לתוך
הוורידים.
נספחת בדם אל תוך המוח השוטה.
ועכשיו הראש מתפוצץ.
העישונים מתרחבים.
הקיבה מתהפכת.
מחשבה עוברת במוח, שורטת אותו כמו סכין.
אולי הייתי צריכה לחכות עם הקינוח... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.