מילואים



ריק וקר פה בלעדיך,
הבדידות עצומה
זהו רק היום הראשון,
ואני כבר כ"כ עצובה.

הנעליים השחורות,
המכנסיים הכתומים,
אתה לא כאן,
והפריטים בחדרי מונחים....

ואני נזכרת שרק אתמול
יצאנו לבלות- ועשינו כייף חיים
והייתי כ"כ יפה...
ועכשיו אתה במילואים...

אני מריחה את חולצתך,
ומאמצת אל ליבי,
רוצה להריח את המקור,
את המקור שלי.

ואתה שם- הרחק מכאן,
על נגמש הולך לישון.

מנסה לתפוס משהו
לדמיין שזה אתה
רוצה כ"כ לחבק
לחבק אותך- נשמה.

אני ממש לא מאמינה
שלא נישן ביחד הלילה.
לא יודעת אם קר או חם
הבט השמיימה.
נביט ביחד לכוכבים,
נבקש משאלה,
הלוואי ותתגשם
ותהיה פה כבר בחזרה.

מביטה על רגלי,
רק זוג אחד על המיטה.
חסרות לי פה רגליך,
במתחככות בנועם וברוגע..

לא רוצה לישון בלעדיך,
לא רוצה להירדם לבד.
רוצה להיות ביחד,
רוצה להיות איתך לעד.

מתגעגעת לפניך,
לחיוך העגלגל,
לליטף המרגיע
אתה לא פה- וזה חבל.

כבר יום שלישי,
ובקושי משוחחים,
כי הסוללה מסתיימת,
ועליה חוסכים...

שיעבור כבר השבוע
ואראה אותך כבר פה.
אוהבת אותך בעלי
אוהבת- רק תבוא...



באהבה עזה
קרי שלך.