|
היום הוא מהימים בהם הרגש נגמר
קם בבוקר ואין כוח לשום דבר
ואז אני נזכר שיש עוד תקווה
יש עוד באיזשהו מקום אהבה
יוצא מהבית מחפש אותה בשביל
יוצא אל הדרך ולא שוכח תרמיל
אליו אני אכניס את כל האהבות
רק חבל שכרגע הוא מלא אכזבות
ובאיזה פינה בעולם את יושבת בשקט
ומחכה שאבוא ואחבק אותך קצת
אני לא יודע לאן אני צריך ללכת
אני רק יודע שאני הולך לי לאט
וביום מן הימים כשאגיע אלייך
עייף ומותש כך אפול בזרועותייך
ואף שאהיה מלוכלך מתלאות הדרך
אל מול גוף הטהור, הלבן , אכרע ברך
וביום הזה אזכור עד הסוף הטוב
שמה שהאיר את דרכי היה לאהוב
ואודה לך עד תום שנתת לי סימן
שעמדת בקצה והראית לי לאן |
|
|
מה הפרובוקטור
הזה? מה הוא
בכלל יודע? מה
זה היציאות
האלה, בלי שום
קשר לכלום?
אשכרה "יציאות
באין כניסה"!
פתאום סלוגן
שכתוב בו
"דמעות!" מה זה
קשור לעזאזל?!
מילא "חירבון!"
כמו שהוא כתב
פעם, הוא קלע לי
למומנטום. אבל
דמעות מה
קשור?!
זה שמאשר את
הסלוגנים,
לתשומת ליבך.
כן, אני שאפה
בלונדינית. כדאי
להקשיב לי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.