I remember you well in the Chelsea Hotel
You were talking so brave and so sweet
Giving me head on the unmade bed
While the limousine wait in the street

לא, זה לא היה מלון. רק דירת חדר קטנה ואפלולית. אבל אתה היית
שם, ודיברת, כמו בשיר, במתיקות ובאומץ.
דיברת עליך, על החיים שלך, על הישרדות. דיברת, והזזת משהו
אצלי, עמוק עמוק בלב.
אחר כך עלית למעלה. מיטת קומותיים.
אולי תעלי, שאלת בחצי חיוך. אולי תראי לי את מה שהבטחת,
הוספת.
ועליתי.
המיטה לא הייתה מוצעת. לא היה לך כוח להכניס את הפוך לציפה.
ונתתי לך. מה שיכולתי.
והאוטו חיכה ברחוב.
וכשהשחר עלה, חמקתי החוצה ונסעתי הביתה. ולא ידעתי. אולי כן.
אולי לא רציתי לדעת.

I remember you well in the Chelsea Hotel
You were famous you heart was a legend
You told me again you prefer handsome man
But for me you would make an exception

וככה עבר שבוע. רק שבוע.
וכבר התגנבה לה בינינו השיחה הראשונה.
זה היה סילבסטר, ובוקר, ואני ישבתי בטרייניג על הכורסא
השחורה.
את יודעת מה אני מרגיש, אמרת. אבל משהו לא מסתדר לי. אני לא
נמשך אליך. אנחנו יכולים להיות רק חברים.
החזקתי חזק את הדמעות, שלא יפרצו מהעיניים, ונסעתי לב"ש.
בדרך החוצה הסתכלתי על הכל, ונפרדתי מכל פריט לחוד, ומכולם
ביחד. מהפריטים בלבד, כי ממך לא יכולתי להיפרד.
וכבר ברמזור הראשון שיכולתי שלחתי לך הודעה. זו תחילתה של
ידידות מופלאה, כתבתי. ואתה הסכמת. כמה קל ופשוט.
שלושה ימים אחרי הייתי ביומולדת של חברה בת"א. ואתה התקשרת,
הזמנת אותי אליך.
אל תיסעי, אמר לי הידיד הכי טוב שאני לא בקשר אתו. חבל לך על
הזמן. אבל אני נסעתי. ונשארתי. וחשבתי שאולי, למרות שהכלל אומר
שאתה מעדיף נשים יפות, אני אהיה היוצאת מן הכלל.

And then you got away didn't you babe
You just turn your back on the crowd
You got away I never once heard you say
I need you, I don't need you
I need you, I don't need you
And all of that jiving around

בהתחלה זה היה נפלא. כמו באגדות. החבר שלי היה החבר הכי טוב
שלי בעולם.
אחר כך חלית. ונזקקת לי. ואני לא הייתי שם. ואחר כך כבר כן.
אבל אולי זה היה כבר מאוחר מידי.
ושכבנו מחובקים ובוכים במיטה,ששוב לא הייתה מוצעת כי למי יש
כוח, והבנו שאנחנו אוהבים אחד את השני וצריכים אחד את השני.
אבל אז החלמת. ואולי נזכרת פתאום שיש אלטרנטיבה. שיש מי שיבוא
אליך בארבע בבוקר לקחת אותך למיון גם אם אני לא אהיה שם יותר.
ואולי, אם אני לא אהיה שם יותר, תבוא יום אחד מישהי שתרצה
לחלוק איתה את חייה, והיא לא תהיה יוצאת מן הכלל. ותהיה יפה.
ויום אחד אני שאלתי את השאלה, ואתה ענית את התשובה ואחר כך לא
היה יותר מה לשאול או מה לומר.
ואתה הלכת. ולא אמרת אני זקוק לך. רק אני לא זקוק לך. ועם זה
לא היה לי מה לעשות.

I don't mean to suggest that I loved you the best
I cant keep track of each falling robin
I remember you well in the Chelsea Hotel
That's all, I don't think of you that often...

אולי לא היית אהבתי הגדולה בחיים. את זה רק הזמן יוכל להגיד.
אי שם מתהום השכחה וההדחקה, יבוא רגע ותבליח האמת.
אני לא יכולה לעקוב אחרי כל צעד ושעל שלך. אני גם לא רוצה.
אני רק רוצה לזכור איך בלילה קסום אחד, נכנסתי לדירת חדר
אפלולית, פתחתי את הלב, ונתתי כל מה שיכולתי.
וזה לא היה מספיק.